ללמוד JCL בכיף, האם זה אפשרי?

במבט ראשון על JCL, וגם במבט שני, זה מאד מתסכל שאי אפשר להריץ קוד במיינפריים פשוט על ידי פקודת npm run dev.

אבל זה מה שיש לנו במיינפריים ועם זה ננצח.

אז בינתיים הנה כמה תובנות “מהשטח” שלמדתי על JCL:

1. כדאי להכיר את השורה הראשונה:
בשורה הראשונה יש כל מיני הגדרות כלליות של הג’וב. חוץ מ- CLASS שמגדיר לאיזה תור במערכת הג’וב שלכם נקלט, מה שיכול להשפיע על כמה זמן ייקח עד שהג’וב שלכם יתבצע וגם כמה זיכרון הוא יוכל לצרוך, אני חושב ששאר ההגדרות פחות רלוונטיות למתכנת. פשוט תנסו ללמוד מה ההגדרות המינימליות במקום העבודה שלכם כדי שג’וב ירוץ ותסתפקו בהן.

2. אל תהיו זמניים:
למרות שיש אופציה לקבצים זמניים (&&), בעבודה אמיתית עדיף קבצים קבועים.
למה? כי כשמשהו נשבר וצריך להסתכל על הג’וב אחרי חודשיים, לך תבין מה קרה שם כשאין לך קבצים שהיו חלק מהתהליך.

3. תנו למערכת לעבוד:
פעם היו חייבים לחשב Tracks ו-Cylinders. היום יש אפשרות להשתמש ב-AVGREC. מגדירים את אורך הרשומה והכמות של רשות בבלוק, והמערכת כבר תדע להקצות את המקום המדויק.
באופן כללי אני בעד כמה שפחות מעורבות של המתכנת בהגדרות קונפיגורציה. אז גם כשאני כותב JCL אני מחפש הגדרות כמה שיותר פשוטות ונטולות מורכבות.
הבעיה עם הגישה הזאת שלא בטוח שזה אפשרי במקום העבודה שלכם. תבדקו מה מקובל אצלכם.

יש לי עוד הרבה מה ללמוד על JCL ואני סקרן מה יהיו ההפתעות בהמשך הדרך.

מה התובנות שיש לכם לאורך הדרך של העבודה שלכם עם JCL?